גזר דין בתיק ת"פ 24008-09-10

מעשי הנאשם והרשעתו

במסגרת הליך של גישור, הגיעו הצדדים להסדר טיעון שייתר את הבאת הראיות בתיק. מכוח ההסדר הסכימו הצדדים כי  תיק זה יאוחד עם ת"פ 5329-11-10, תיק אחר התלוי ועומד כנגד הנאשם (להלן:"התיק המצורף"). לפיכך הנאשם הורשע, על פי הודייתו, בשני כתבי האישום בתיקים שבפנינו.

כתב האישום בתיק העיקרי, המתוקן בשנית, מגולל פרשה מסועפת ומרובת נאשמים, ובה עבירות נשק רבות. מתוכו מיוחסים שני אישומים  לנאשם, יליד 1987. על פי המתואר באישום החמישי, קודם לתאריך 5.7.10 קשר הנאשם קשר עם נאשם מעורב אחר לתווך במכירת אקדח. בהמשך לכך הציע המעורב האחר לנאשם  את הנשק תמורת 16,000 ש"ח.  בתאריכים 6.7.10 ו- 10.7.10 הם קשרו קשר לפיו הנאשם ירכוש נשק מהנאשם המעורב האחר.

על פי אלה הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן בשנית, באישום זה, בשלוש עבירות של קשר לביצוע עבירות בנשק, לפי סעיף 499 (א)(1) ו- 144(ב2) לחוק העונשין התשל"ז- 1977. (להלן:" החוק").

לפי האמור באישום העשרים ושניים, בתאריך 17.7.10 קשר הנאשם קשר עם נאשם מעורב אחר לפיו הנאשם  ירכוש ממנו נשק. על פי אלה הנאשם הודה והורשע בכתב אישום המתוקן בשנית, באישום זה, בעבירה של קשר לביצוע עבירות בנשק, לפי סעיף 499 (א)(1) ו- 144(ב2) לחוק.

לפי המתואר בכתב האישום שבתיק המצורף, ביום 6.9.10 התקשר אל הנאשם קטין, שהיה בקשר עם סוכן משטרתי סמוי ומכר אמל"ח לסוכן. הקטין בירר עמו האם יש לו מ"שני ברגים" והנאשם השיב בחיוב וביקש לדעת לכמה יחידות הוא זקוק. בהמשך לכך התקשר הקטין לסוכן וסיכם עמו, כי ימכור לו שני מטעני חבלה וכן שוחח עם הנאשם והשניים קשרו קשר לפיו הנאשם ימכור לקטין שלושה מטעני  חבלה תמורת 1,000 ש"ח.  לאחר מכן הציע הקטין בשיחה טלפונית לסוכן שני מטעני חבלה במחיר של 1,500 ש"ח עבור כל אחד ובהמשך התקשר שוב לסוכן וביקש תשובה להצעתו שכן "האדם מכין את זה" וכדי "שלא יהיו פדיחות". הם סיכמו להיפגש באותו יום לצורך ביצוע  מכירת המטענים לסוכן תמורת סך של 3,000 ש"ח.

בהמשך התקשר הנאשם לקטין וסיכם עמו , כי יספק לו למחרת שלושה מטעני חבלה. משביקש הסוכן, כי הקטין ימכור לו את מטעני החבלה באותו היום, פנה הקטין אל הנאשם וביקש זאת. הנאשם הודיע לקטין, כי יוכל לספק שלושה מטעני חבלה רק למחרת. הקטין דיווח על כך לסוכן.

למחרת, ביום 7.9.10 התקשר הקטין לסוכן והם תיאמו את פגישתם. הקטין קבע גם עם הנאשם  מקום מפגש. בהמשך הגיע הקטין במונית לרח' אבא הילל סילבר 88 בלוד ופגש בנאשם שמסר לידיו שני מטעני חבלה מאולתרים. לאחר מכן הגיע הקטין למקום המפגש עם הסוכן ומסר לו גרב ובה שני מטעני החבלה והסביר לו כיצד לתפעל את המטען. הסוכן שילם לו תמורתם 3,000 ש"ח.

על פי אלה הורשע הנאשם, בעבירה של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק ובעבירה של סחר בנשק , לפי סעיף 144(ב2) לחוק.

עבר פלילי

לנאשם עבר פלילי החל משנת 2004, עוד מתקופת נערותו. מהרישום הפלילי עולה, כי הוא הורשע בעבירות סמים, רכוש, תעבורה, החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הסגת גבול והפרת הוראה חוקית, בגינן נידון ל- 12 חודשי מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר בפועל, מע"ת, קנס ופסילה.

ההסדר

ההסדר אותו גיבשו הצדדים כולל רכיבי ענישה אחדים. בתיק העיקרי התביעה עתרה להשית על הנאשם עונש של 18 חודשי מאסר בפועל כאשר 9 חודשים ירוצו בחופף לעונש שייגזר בתיק המצורף ו-9 חודשים ירוצו במצטבר לכך. עוד עתרה להשית עליו מאסר מותנה וקנס. הוסכם, כי ההגנה תטען באופן חופשי. באשר לתיק המצורף התביעה עתרה להשית על הנאשם עונש ראוי שלא יפחת מ- 42 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס, בהתאם לרמות הקנס שכבר נגזרו לגבי נאשמים אחרים בפרשייה זו.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה הדגישה, בראשית טיעוניה, את עברו הפלילי של הנאשם וטענה, כי חרף גילו הצעיר הוא ריצה 2 מאסרים בפועל. היא שבה ופירטה את עובדות כתבי האישום וציינה, כי מכתב האישום בתיק המצורף ניכר, כי הנאשם פעל לביצוע עבירות באופן מאורגן תוך שהוא מספק מטעני חבלה תוך זמן קצר ופועל בשיתוף פעולה עם הקטין. לדידה ניתן ללמוד מכך שהנאשם הוא בעל נגישות למקורות אספקת נשק, המשמשים, בין היתר, גורמים עבריינים אחרים העושים בהם גם לשימוש קטלני. באשר לתיק העיקרי,  טענה, כי לנוכח העובדה שמדובר בתיק בו העבירות הינן עבירות נשק הרי שנתון זה מוכיח שהנאשם עוסק וסוחר בנשק לפרנסתו, כך התובעת. בנוסף היא ציינה, כי פרט להודיית הנאשם שחסכה זמן שיפוטי אין נסיבות לקולא בעניינו. עוד היא הדגישה שהעבירות בוצעו עם קטין וביקשה שיצא מסר מבית המשפט  לפיו המדובר בעבירה חמורה. בסיום טיעוניה הגישה פסיקה.

ב"כ הנאשם, בראשית טיעוניו, איבחן את המקרה דנן מאלה שנדונו בפסיקה שהגישה ב"כ המאשימה. כמו כן הוא עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם וטען כי המדובר בצעיר יליד 1987 ולו שבעה אחים. אביו נפטר לפני 4 שנים כתוצאה מתאונת דרכים והנאשם נותר המפרנס היחיד של המשפחה. טרם מעצרו הוא עבד בעבודות מזדמנות. הוא ביקש לדחות את טענת התובעת לפיה עיסוקו של הנאשם הוא בתחום הנשק. באשר לאישום החמישי בתיק העיקרי טען הסנגור, כי מדובר בעבירה של קשירת קשר כאשר דבר לא יצא אל הפועל. באשר לתיק המצורף הוא טען, כי הנאשם לא יזם ולא תכנן את הפעולות שנעשו אלא הקטין הוא שיזם והיה בקשר עם הסוכן. התנהלות הנאשם היתה פסיבית. הקטין היה בחזית האירועים ולכן חלקו של הנאשם בכתב אישום זה הוא מינורי, ובמידה והנאשם היה פעיל בתחום הנשק כפי שטוענת התובעת, הרי שהיה צפוי לראותו מבחינת התנהלות בפרשה, בחזית ובקשר ישיר עם הסוכן, דבר שלא התרחש. הסנגור ביקש לזקוף לטובת הנאשם את הודייתו, נטילת האחריות והחיסכון בזמן שיפוטי. הוא הפנה לפסיקה וטען, כי העתירה העונשית של המאשימה היא מופרזת בחומרתה והעונש הראוי לדידו, ביחס לשני התיקים, הוא פחות מההצעה העונשית של המאשימה באשר לתיק המצורף. הוא  הדגיש את העובדה, כי למרות עברו הפלילי של הנאשם הוא לא עבר עבירות נשק. בסיום טיעוניו ביקש, כי דינו ייגזר במידת הרחמים.

הנאשם בדבריו האחרונים הביע צער וחרטה על מעשיו והבטיח שלא יחזור על כך. הוא אמר , כי המעמד של היותו בבית המשפט קשה לו וכן המעצר וציין, כי מאס באופן החיים הזה. הוא ביקש להתחשב בגילו הצעיר וטען, כי הוא המפרנס היחיד של אחיו ושלל את טענת התובעת לפיה עיסוקו הוא בסחר בנשק.

שיקולי הענישה

מבין שני התיקים שבהם עסקינן, עיקר החומרה הוא בתיק המצורף. לא בכדי עתרה גם התביעה, באותו תיק, לענישה משמעותית בהרבה מאשר בתיק העיקרי.  והטעם לכך ברור.